חולין ס״ד א:ט׳-ס״ד ב:א׳

1 אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא דִּטְמֵאָה? אֲפִילּוּ דִּטְהוֹרָה נָמֵי! דְּתַנְיָא: ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ –

2 לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ עֵינֵיהֶם! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.